הקשר בין התורה לתורת האבולוציה הוא אחד הנושאים המרתקים והמורכבים ביותר בדיון שבין דת למדע. מצד אחד, התורה מתארת בריאה ישירה ומכוונת של האדם ושל היקום. מצד שני, האבולוציה מציעה תהליך טבעי והדרגתי של התפתחות המינים לאורך מיליוני שנים.

חוזרים בתבונה

בריאת האדם על פי התורה

על פי ספר בראשית, האדם נברא ביום השישי על ידי אלוקים:

• “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ” (בראשית א’, כ”ז)
• “וַיִּיצֶר ה’ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה” (בראשית ב’, ז’)

מהתיאור הזה עולה כי האדם נברא כישות נפרדת, ולא כתוצאה מתהליך אבולוציוני הדרגתי.

תורת האבולוציה בקצרה

תורת האבולוציה, שפותחה על ידי צ’ארלס דרווין, טוענת כי:

• המינים התפתחו בהדרגה לאורך מיליוני שנים.
• הברירה הטבעית בחרה תכונות שהעניקו יתרון הישרדותי.
• האדם התפתח מקוף-אדם קדום כחלק מאותו תהליך ארוך.

האם יש סתירה מוחלטת בין התורה לאבולוציה?

הדעות בנושא מגוונות:

1. גישה מסורתית – דחיית האבולוציה

   • רבים בעולם היהודי המסורתי דוחים את האבולוציה, בטענה שהיא נוגדת את סיפור הבריאה.
   • טענה נוספת היא שהמדע אינו ודאי ושתיאוריות מדעיות משתנות עם השנים.

2. גישה משלבת – “אבולוציה מכוונת”

   • לפי גישה זו, האבולוציה אינה סותרת את התורה, אלא משקפת את הדרך שבה אלוקים יצר את העולם.
   • הרב קוק, למשל, הציע שהבריאה היא תהליך מתמשך, שבו אלוקים הנחה את האבולוציה.

3. הבחנה בין גוף לנשמה

   • יש חוקרים דתיים שמסכימים כי הגוף האנושי עבר תהליך אבולוציוני, אך הנשמה האנושית ניתנה על ידי אלוקים ברגע מסוים.
   • הדבר תואם את הפסוק: “וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים” (בראשית ב’, ז’).

סיכום

יחסי תורה ותורת האבולוציה הם מורכבים. בעוד שיש הבדלים מהותיים בגישת הבריאה לעומת התפתחות טבעית, יש המנסים לשלב ביניהן על ידי הבנת הבריאה כתהליך אלוקי הדרגתי. הוויכוח נמשך עד היום וממשיך לעורר עניין הן בקרב מדענים והן בקרב אנשי דת.

אלו חלק מהתחומים בהם עוסק אתר חוזרים בתבונה, כדי שנדע, להאמין.

אמונה מתוך ידיעה!